סערה בכוס עלוייזה מאת קרן פלדי - דף תוכן

החיים בלי אבא

בעודה במיטתה, נאבקת בקורי השינה שלא פקדו אותה, שמעה אופל קול בכי שמיד זיהתה אותו כבכייה של אימה. היא מיהרה לחדר השינה של הוריה, שנראה ריק ללא אביה הענק. היא ניגשה בצעדים מדודים לאם, ששכבה מקופלת בפינת המיטה העצומה.
"מה קרה, אימא?" שאלה בדאגה ובתת-הכרתה עוד ציפתה, אולי מתוך הרגל, לרטינתו הזועמת של אביה על כי היא מפריעה לו לישון.
אך לא, הוא לא היה שם והשקט שלט בחלל האוויר. כעבור דקות אחדות שמעה את אימה אומרת:
"קשה לי בלעדיו", יבבה בקול חנוק, "אני תמיד מצפה שיבוא ויצחק עלינו ויכעס עלי שלא הכנתי לו ארוחת ערב. כעת, כל זה יחסר לי מאוד. לא, אל תעשי לי פרצוף של 'למה'. ככה למה..."
לרגע השתררה דממה מעיקה בחדר. אופל הבינה, למרות גילה הצעיר, את תעוקתה הכבדה של האם.
"אבל אימא", אמרה אופל למרות שלא ממש האמינה בדבריה, "יותר טוב בלעדיו. הוא לא יצעק ויקלל ויכה אותך".
"גם אני אומרת זאת לעצמי", אמרה קצ'קרול בוכה לתוך הכרית, "אני אומרת לעצמי: 'תחשבי בהיגיון, קצ'קרול. יהיה לך יותר טוב בלעדיו'. אך הרגשות גוברים על ההיגיון. אני מתגעגעת אליו. אפילו לצעקות, לגידופים, ולקללות שלו. אפילו למכות שלו. כמה שאנסה להתכחש לכך - אני עדיין אוהבת אותו".
היא סיימה את דבריה ותקעה את ראשה בכרית ובעד לדמעותיה הוסיפה: "את לא מסוגלת להבין אותי עכשיו. כשתגדלי ותתאהבי... תביני".
אופל לא אהבה את דברי אימה. היא שנאה שמבוגרים חושבים שהם יותר חכמים ממנה. אולם היא סיננה 'לילה טוב' רפוי ויצאה מהחדר כשהיא משאירה אותה מאחוריה כשהיא ממררת בבכי.
היה לה קשה להבין איך אימה אוהבת כל כך את אביה! היא צחקה לעצמה. אם ילדים אחרים היו שומעים זאת, הם היו חושבים שהיא דפוקה בכלל. בשבילם, זה שהאם אוהבת את האב זה נורמלי בהחלט אבל להם אין אבא שיכור המבזבז את כל הכסף שהוא מרוויח על עצמו ואימא שלהם לא סופגת מכות יומיומיות מאביהם.
היא גלשה לתוך השמיכה, התכרבלה בה וכך, תוך כדי הרהורים מעיקים, שקעה בעולם החלומות הגואל.